טיפול דיאדי (הורה-ילד)
פסיכותרפית אם-ילד ואב-ילד, הנה גישה טיפולית דינמית לליקויים ביחסים בקרב ילדים בשלב הטרום-חביון מבחינה התפתחותית (לפני גיל 6).
במסגרת הטיפולים מתקיימים מפגשים משותפים. מטפל נפגש עם אם-ילד ואב-ילד לסירוגין, במקביל מתקיימות פגישות מטפל עם ההורים ללא הילד.
מוקד הטיפול הדיאדי הינו הקשר בין ההורה והילד. מטרת הטיפול הדיאדי היא ליצור שינויים חווייתיים בתפקוד של ההורה והילד, באמצעות הבנת הצרכים, הפרושים ולמידה משותפת של תקשורת אחרת.
השינויים ההתפתחותיים של הילד יוצרים לעיתים חוסר איזון ביחסיו עם הוריו. חוסר האיזון עלול להעיק על ההורה , על הילד ועל יתר המשפחה. בסיטואציה בטוחה במסגרת הטיפולית נוצרת הזדמנות לחוויות
משותפות בהם ניתן ללמוד יחדיו על היחסים , ניתנות חלופות לפירושים קיימים בעלי משמעות רגשית, וכך נוצרת אפשרות לשינוי דפוסי התנהגות. הטיפול מאפשר לצאת מתוך מעגל השחזור של דפוסים כואבים בקשר, דפוסים שלעיתים עוברים מדוד לדור.
שיטת טיפול מתאימה במקרים של בעיות אכילה ושינה, קשיים רגשיים והתנהגותיים, התפרצויות זעם וקשיי ויסות של הילד או לחילופין, במקרים בהם ההורה חש כי טיפולו בילד אינו טוב מספיק.
הטיפול הדיאדי מבוסס על ההנחה כי הורים הם גורם משמעותי בעיצוב התנהגות של ילדם, הם יוצרים עבורו משמעויות כלפי הסביבה וכלפי זהותו, וזאת על ידי ציפיותיהם המודעות והלא מודעות.
יחסים מותאמים של ילד והוריו הם בסיס לתפקוד והתפתחות רגשית טוב ולביסוס תפיסה עצמית תקינה.