טיפול או תרפיה
המלה תרפיה מקורה מיוונית, ובין משמעותיה תימצאנה אמנות הריפוי וההחלמה. תרפיה רגשית עוסקת בחיי הנפש-הנשמה- הנשימה.
במרחב הטיפולי מתרחשים שני תהליכים בד בבד, במרכזו של התהליך הראשון עומדת ההבעה וביצירה של המטופל, המאפשרת גישה לרובד הלא מודע. במקביל במרכזו של התהליך השני, עומד הקשר הנרקם בין המטפל והמטופל. בקשר מתקיים עיבוד של התנסויות העבר של המטופל, והשלכתן למערכת היחסים הנרקמת עם המטפל. הביטוי היצירתי מאפשר חוויה עוצמתית, הקשר מטפל-מטופל מאפשר התבוננות משותפת על תהליך היצירה, ועיבוד ורבלי, כך נולד חיבור בין חלקים קוגניטיביים לחלקים רגשיים. חיבור המאפשר מודעות ושינוי.
סיפור משל להמחשה של טיפול רגשי:
משל ההינדיק (תרנגול הודו) / ע"פ סיפורו של רבי נחמן מברסלב
"פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון וחשב שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו, תרנגול הודו,
וצריך ליישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק.
וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול,
עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.
והפשיט גם כן את עצמו ערום.
וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה?
והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק. אמר לו: אני גם כן הינדיק.
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן להיות הינדיק.
ולבשו שניהם הכתונת.
ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק? אפשר לאכול וגם להיות הינדיק. ואכלו.
ואחרי כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?
יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן.
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי."
המסר המרכזי בסיפורו של רבי נחמן מברסלב לדעתי דומה מאוד לטיפול רגשי, בכדי להוביל אדם למצב טוב יותר, אין צורך במאבק, אלא צורך ביכולת הבנה, יכולת הכלה, יכולת קבלה וכך להוביל את האדם למצב טוב יותר.
