רציונאל למודל העבודה
מודל העבודה מתבסס על חשיבות ההשפעה ההורית והקשר שבין ההורה לילד בגיל הטרום חביוני . בגיל זה קיימת חשיבות רבה להכנסת הורים לתוך המערך הטיפולי והשתתפות ההורה בטיפול תורמת משמעותית בתהליך הטיפולי של הילד .
הטיפול הדיאדי הינו גישה טיפולית-פסיכו דינמית השאובה מהאסכולה האינטר-סובייקטיבית, על פיה הפרט גדל בתוך ובאמצעות מערכות יחסים עם סובייקטים אחרים.
ייחודו של המודל הוא בעבודה טיפולית המשלבת את הדיאלוג התנועתי -גופני בין ההורה לילדו בפעילות של "כאן ועכשיו" במקביל לניתוח והתבוננות על דפוסי הקשר הקיימים במטרה לשפרם ולשנותם וכן ניתוח התבוננות על האיכויות המוטוריות סנסוריות בתנועה במרחב האישי , הבינאישי והקבוצתי.
התהליך הטיפולי בקבוצה הינו הזדמנות לחיזוק הקשר והאמון בין ההורה והילד. זהו למעשה מפגש מיוחד הנותן משמעות וביטוי לתקשורת התנועתית הלא מילולית הקיימת ביניהם ממילא .
כאמור הילד מתפתח מתוך מארג של יחסים בינו לבין הוריו ובתוך תהליך ההפנמה נבנים הייצוגים . דרך האינטראקציה הורה וילד בחדר הטיפולים ניתן להבין את הייצוגים המופנמים , להביאם למודעות ואף לשנותם . מה שמתרחש בחדר זה תוצאה של יחסים וקשר , כאשר אנו בוחנים את הפעילות ומבררים מה הביא ליחסים אלה, ביכולתנו להשפיע על הייצוגים המופנמים באמצעות: התנועה שבין ההורה וילד , הדרך שבה הם חווים את גופם ומגלים את עצמם ביחד. הפעילות המתרחשת במסגרת מכילה ולא מאיימת יוצרת מרחב דיאדי חדש המאפשר הבנת תהליכים ודפוסי יחסים , פותח פתח להתבונן, להקשיב, לגעת ולחוות הדדיות.
מטרות המודל
מטרת הטיפול הדיאדי- ההורה הינו שותף פעיל בתהליך ונוכחותו תורמת לשיפור הקשר ולמערכת היחסים שבינו לבין הילד (כהן, 2007).
מטרות הטיפול הקבוצתי קצר המועד:
קבוצה היא מיקרוקוסמוס חברתי. התהליך בטיפול קבוצתי מגבש תפיסה עצמית חיובית של הילד מעצם האפשרויות האינסופיות בהתנסות ביחסי גומלין ומתוך ההכרה של העצמי דרך התייחסות האחר (יאלום, 2005)
הקבוצה מספקת לדיאדה אינטראקציה עם דיאדות אחרות ומתוך כך נבנים תהליכי יחסי גומלין בקבוצה הגדולה ובכך התמיכה והפעילות הקבוצתית משפיעים על התהליכים המתרחשים בדיאדה.
הפעילות הנעשית בקבוצה קטנה מהווה מעיין חברה קטנה המשמשת כקבוצת תמיכה במהלך התהליכים הקבוצתיים מרגישים המשתתפים שותפות, אחווה ונכונות לשתף בקשיים.
היחיד בקבוצה יכול ללמוד מאופני התמודדות של משפחה אחרת , הורים יכולים להיעזר ולתמוך, ילדים מפתחים מיומנויות תקשורתיות הן עם ילדים בני גילם והן עם מבוגרים .
ההתנסות בקבוצה הופכת חוויה תנועתית לשותפות הדדית היוצרת אמון בקשר הבין אישי.
עבור הילדים- הקבוצה נוגעת ומקדמת מודעות, דימוי עצמי, כישורי תקשורת וחיברות.
פיתוח מיומנויות חברתיות בקבוצת הילדים- קבלת חוקים חיצוניים, הצטרפות למשחק, המתנה לתור, התמודדות עם הפסד, הקשבה לחבר/ להורה, פנייה בבקשה לעזרה, דחיית סיפוקים ומיתון אימפולסיביות.
עבור ההורה- פיתוח מודעות ההורה לקשר עם ילדו. קבלת כלים ומיומנויות לעזור לילד ולהורה להתמודד עם מצבים וקשיים הגורמים להם תסכול וחוסר אונים. קבלת כלים לשיפור יכולות ויסות חושי וויסות רגשי, הבנת שלבי התפתחות הילד, רגשיים ומוטוריים. העצמת הדימוי והתפקוד האימהי, חיזוק הסמכות ההורית. מודלינג לאימהות והפרייה הדדית בין האימהות.
קריטריונים להפניית ילדים לקבוצה
ילדים המאופיינים בקשיי פרידה, בקשר סימביוטי לא מאוזן עם אחד ההורים או שניהם, ילדים שאינם בשלים רגשית, ילדים בעלי הפרעות התנהגות על רקע קשרים רגשיים בבית ובין חברים, ילדים בעלי קשיים מוטוריים, קשיים בויסות חושי המשפיעים ומשליכים על אינטראקציה עם האחר, קושי בראיית האחר, קושי ביצירת קשרים חברתיים ותפקוד לקוי במיומנות חברתית. דימוי עצמי נמוך. הורים המרגישים שהם בהגנת יתר ויחסיהם עם ילדיהם מונעים מרגשות של הזדהות חזקה, רחמים ודאגה גדולה.
מתוך עבודה רבת שנים וניסיון מצטבר יש לשקול בכובד ראש הפניית ילדים לקבוצה מסוג זה כמו גם את המוטיבציה והנכונות ההורית לעבודה בקבוצה.
פרטים טכניים
• פגישה שבועית בת שעה ורבע במהלכה פעילות תנועתית משותפת עם חפצים ומוזיקה.
• 2-3 מפגשים משותפים הורה וילד, ולאחר מכן מפגש הדרכה עם ההורים בלבד (ללא הילדים).
• סה"כ 15 מפגשים בקבוצה
• קבוצה עד 6 ילדים.
• לפני תחילת הטיפול תערך פגישת הכרות עם ההורים על מנת לקבל רקע משפחתי , פרטים על הילד והכרות הדדית . כמו כן , בשיחה תיבדק התאמה לקבוצה טיפולית בתנועה.
